במהלך מאה השנים האחרונות השפה הרוסית הגדולה והחזקה עברה שינויים רבים. ולא ניתן לומר שהשינויים הללו הם לטובה. לעתים קרובות מדי צלילי סלנג בנאום, מה שדוחף את סגנון השיחה הספרותי ואפילו הנודע פשוט לפריפריה. הסיבה לשינויים משמעותיים בשפה, מלכתחילה, הם שינויים באורח החיים של אנשים
ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים החברתיים תורמים תרומה משמעותית לאוצר המילים. מכיוון שיש חפצים ומושגים חדשים הדורשים את ייעודם. אבל זה לא מסביר את "גסיסתם" של התרבות המקורית ועושרה של השפה הרוסית: נציגי הדור המבוגר עדיין שומרים על חיי היומיום שלהם יותר דיבור ספרותי, מכיוון שהם גדלו בסביבה רוויה בה. אך צעירים, שרבים מהם "חיים" באינטרנט, מעבירים את הסלנג הספציפי שלה לחיים האמיתיים. בדיוני יפה ובעיקר קלאסיקות, מחוץ לתכנית הלימודים, אינם קוראים על ידי כולם. ואם לוקחים בחשבון שהורים בבית מתקשרים גם בשפה לא ספרותית לחלוטין, מסתבר שהבסיס לדיבור נכון פשוט נעדר.הלוואות באנגלית הפכו פופולריות מאוד. יתרה מזאת, לא רק כמה מילים ספציפיות שקשה למצוא אנלוגי ברוסית נלקחות בשימוש. אבל אפילו את אלה הרגילים ביותר מחליפים, למשל, במקום המילה "אחות", עכשיו אופנתי לומר "אחות" (אחות אנגלית - אחות). צעירים מעדיפים לתקשר בסלנג, בכל דרך אפשרית לעוות ולשנות דיבור, תוך כבוד לאופנה המודרנית. צורות המילים המופרכות מבטלות את הספרות. אפילו סופרים ועיתונאים כמעט לא מנסים לשמור על הסגנון, כתוב באופן מעניין על הסיבות לשינוי הדיבור בספר "מניפולציה של תודעה" מאת SG SG קארה-מורזה, 2009. הוא מתבונן ב"שטיפת "השפה של" שורשים ", כלומר מילים המכילות את השורש ואת קבוצת מושגי השורש הקשורים. אך דווקא השורשים מאפשרים לתפוס את הקשר בין מילים בעלות משמעויות שונות. במקביל, מוכנסות לשימוש מילות אמבה שמקורן אינו ברור, אך הן מתפשטות במהירות והופכות להיות בינלאומיות. השפה הרוסית עשירה מאוד במילים ובביטויים, שלכל אחד מהם משמעות הדבר אותו הדבר, אך נושאת קונוטציה משמעותית משלה. עם זאת, בלי לקרוא ספרות קלאסית, פשוט אין לאן לקחת את כל העושר הזה. בנוסף, הרבה יותר קל לזכור ביטוי אחד מכמה. אחרי הכל, החיים המודרניים הם מהירים מאוד ודינאמיים. גם זה מכניס את החותם הספציפי שלו. אנשים רגילים לדבר, לא באמת חושבים על הגייה נכונה של מילים והעברת ניואנסים סמנטיים. זה עצוב, אבל השפה הרוסית באמת חווה משבר עכשיו. אבל כמובן שהכל עדיין לא אבוד ואני רוצה לקוות שאנשים ישובו לנאום הסברתי הנכון. עיתונאים וסופרים יזכרו סגנונות, תלמידי בית ספר ותלמידים יתחילו לקרוא ולדבר יותר ברוסית, ולא בסלנג ובז'רגון.
