כמה מסתורין מסתתרת השפה הרוסית הגדולה והאדיר. נראה שזה ביטוי מוכר, שכולם שמעו והבינו. ומדוע הם אומרים כך, ומאיפה הגיע הביטוי הזה או אחר, לא כולם חושבים, אלא לשווא. לפעמים החיפוש אחר האמת דומה לסיפור בלשי. אם אינך יודע, הכתיבה איננה.
ברוסית המדוברת, ישנם ביטויים רבים שבוטאים בעוברם, כצבע רגשי נוסף. למרות העובדה שלעתים קרובות הביטוי עצמו במונחים קונטקסטואליים אינו נראה הגיוני למדי, ולעיתים באופן אבסורדי, האדם דובר הרוסית מבין לא רק את המשמעות, אלא גם את הסאבטקסט הנסתר, ואת היחס של הדובר לעובדה שמושמעת.
כתוב אבוד - ייאוש וחוסר תקווה, נקודת אל-חזור. לפחות פעם אחת בחיים, כל אדם מוציא את הביטויולוגיזם הזה, מבלי לחשוב על מקורו.
מאיפה הביטוי (גרסה ראשונה)
זה לא נכון שיש לרוסיה שתי בעיות. ברוסיה יש עוד מצערים בלתי ניתנים לערעור - בירוקרטיה וגניבה בכל הרמות. כפי שקינה קרמזין ויאזמסקי בזמנו: "אם הייתי עונה במלה אחת על השאלה: מה נעשה ברוסיה, היינו צריכים לומר: הם גונבים."
לתופעה זו קשורה גם היחידה הפרזולוגית הנזכרת. כאשר היה צורך להסביר את הסיבה לחוסר סחורות בספרי התקבולים והמתכלים, אך לא ניתן היה לומר את האמת, הורהו אנשי המעבר לפקיד בתיבה המתאימה לרשום פתק "נעלם".
מצד אחד גרסה אלגנטית, אך מצד שני מעט מופרכת. ספק אם ברמת המדינה תקריות כאלה עלולות להפוך לאופייניות כל כך להיכנס לפולקלור. והמשמעות המסורתית של התפנית הפרזולוגית אינה מתאימה למצב המדמה.
בנוסף, בגרסה ששונתה מעט, פרנצולוגיזם נמצא במילון דאהל, כפתגם עממי.
