האופרה "מאדאם פרפר" נוצרה על ידי מלחין האופרה האיטלקי המפורסם ג'אקומו פוצ'יני על בסיס היצירה המפורסמת של דייוויד בלסקו. יצירה זו מרתקת ביופיה של האמנות הקולית, במוזיקה הגאונית של פוצ'יני ועלילה דרמטית נהדרת. עד כה אופרה היא אחת העבודות המבוצעות ביותר בעולם כולו.
על העבודה
האופרה של מאדאם פרפר של ג'אקומו פוצ'יני נוצרה בשנת 1903 בשלושה (הראשון בשניים) מעשים על הליברטו מאת ג'וזפה גיוסוזה ולואיג'י איליקי. ההצגה של דייוויד בלסקו, על בסיסה נכתבה האופרה, היא סיפור מתוקן של סופר הבדיון האמריקני ג'ון לותר לונג, "מאדאם פרפר." ג'ון לותר לונג, בתורו, לפני שכתב את הסיפור נכתב בהשראת יצירתו של הסופר הצרפתי פייר לוטי "מאדאם חרצית."
ביצירתו של ג'אקומו פוצ'יני "מאדאם פרפר" יש סיפור יוצא דופן. 17 בפברואר 1904 בבכורת האופרה אירע כישלון אדיר. פוצ'יני, שכבר כתב את מנוון לסקו, בוהמיה וטוסקה, היה בשיא הפופולריות שלו. לכן, כל המשתתפים העיקריים באופרה והמלחין עצמו לא פקפקו בבכורה המוצלחת של המחזה.
לאחר שהמערכה הראשונה של האופרה הוצגה לקהל, שבוצעה על ידי רוסינה סטורקיו היפה, נפלה שקט מוות באולם. ואז נשמעו קריאות לא מרוצות: "זה מבוהמיה … בוא נקבל משהו חדש!" לאחר סיום הפעולה הראשונה נשמעה שריקה וקריאות מגונות. בכורת האופרה נכשלה לחלוטין.
אחרי הבכורה הבלתי מוצלחת של המחזה, פוצ'יני המעצבן לקח את התוצאה וביצע בו שינויים רבים שעיקרם חלוקת המערכה השנייה המתמשכת לשני חלקים. כעבור שלושה חודשים הוצגה וריאציה חדשה של האופרה בעיר ברשיה בתיאטרון גראנדה.
האופרה המתוקנת קיבלה תחושה אדירה. לאחר המערכה הראשונה הקהל מדרבן את המלחין יחד עם הזמרים. מאז, האופרה מאדאם פרפר הועלתה מאז ומתמיד בהצלחה מנצחת.
במוזיקת האופרה "סיו-סיו-סן" השתמש פוצ'יני בכמה ניגונים יפניים שנכנסו בהרמוניה לטרגדיה הלירית המוזיקלית, וחשפו במלואם את הדימוי הדרמטי של הדמות הראשית. הכוח האטרקטיבי המיוחד של מוזיקת המלחין מאפשר למאזין לחדור ולהבין את היופי יוצא הדופן של התרבות היפנית.
סיכום הפעולה
המופע מתקיים בעיר נגאסאקי היפנית בסוף המאה ה -19.
סגן פרנקלין בנג'מין פינקרטון, קצין חיל הים האמריקני, עומד להתחתן עם גיישה יפנית צעירה צ'יו-סיו-סאן, המכונה פרפר (בתרגום מאנגלית - פרפר).
מוכר נדל"ן יפני, המתווך גורו, מדגים לסגן פינקרטון בית יפה עם גינה, הניצב למרגלות גבעה ליד נגסאקי. בבית שכור זה, בני זוג לעתיד הולכים להתחתן על פי המסורות היפניות ומבלים בירח דבש.
חברו של פינקרטון, הקונסול האמריקני, מר שרפלס, מגיע לטקס החופה. פינקרטון מתוודה בפני שארפלס בתכניותיו הקלות דעת לעתיד. הוא מתכוון להתחתן עם אישה יפנית, סיו-סיו-סן, אך באמריקה לנישואים אלה לא יהיה כוח חוקי. הסכם זוגי זה יכול להיפסק בכל עת. לכן עובדה זו מעניקה לו אפשרות להתחתן עם אמריקאי. נוזף נוזף בפינקרטון: עבור אישה יפנית צעירה כל כך טהורה ותמימה, איך יכול סגן לעשות לה את זה?
צ'יו-סיו-סן היפהפה, מוקף בגיישות, מופיע בזירה. הקונסול שארפלס מעריץ את יופיה ושואל לגבי הגיל. Cio-Cio-San עונה שהיא רק בת חמש עשרה. היא מדברת על חייה בעבר: הילדה גדלה בעוני, אין לה אב, אמה גידלה אותה. הכלה הצעירה מודה גם באהבתה לפינקרטון ומצהירה על החלטתה לוותר על האמונה היפנית ולהתנצר.
במהלך טקס החתונה מופיע הדוד פרפר, בונזה יפנית. לאחר שנודע לבגידתו של אחייניתו, הוא מקלל את צ'יו-סיו-סן, כמו גם את נישואיה עם אמריקאי. לאחר שהפך לבן הזוג החוקי, סגן פינקטרטון, מורה לאורחים לעזוב כדי להישאר לבד עם אשתו.
סיכום הפעולה II
שלוש שנים עברו. לאחר הנישואין, פינקרטון עזב לאמריקה, וסיו-סיו-סן נותר לחכות לו. הפרפר התמימה האמין שבעלה האהוב יחזור בקרוב. Cio-Cio-San הותירה על ידי בעלה וקרוביה, גרה עם עוזרתה של סוזוקי ובן קטן, שנוכחותו הסגן אינו יודע. סוזוקי המסורה ניסתה לשכנע את פילגשתה, אך סיו-סיו-סן התעקשה באמונתה ובאהבתה לפינקרטון. סוזוקי אמרה כי הכספים שהשאיר הסגן כמעט נגמרו. קיו-סיו-סן פרצה בבכי ונבהלה, כי אם בעלה לא יחזור בקרוב, אז היא תצטרך שוב לחזור למלאכה של גיישה כדי להאכיל את עצמה ואת בנה.
הקונסול Sharpless והמתווך גורו מופיעים בזירה. גורו הגיע עם הנסיך יאמדורי, שרצה זמן רב להתחתן עם פרפר. היא דוחה בנימוס אך בתקיפות את הצעתו של הנסיך. הקונסול שארפלס קיבל מכתב מפינקרטון בו הוא מדווח כי בקרוב יגיע ליפן, אך לא לבד, אלא עם אשתו האמריקאית. הוא קורא מכתב מהסגן. סיו-סיו-סן שמחה מאוד שאהובתה הודיעה לעצמה וחוזרת. שארפלס מספרת לפרפרלי שפינקרטון כבר לא בעלה, אבל היא לא מאמינה לה ומציגה את הקונסול של בנה.
ירייה מתותח נשמעת ומעידה כי ספינה נכנסת לנמל. פרפר רץ אל המרפסת ומביט בזהירות אל תוך הכיפה. היא רואה שזו הספינה של בעלה האהוב. ציו-סיו-סן מצווה לקשט את הבית בפרחים. לילה בא, כולם נרדמים. רק פרפר נמוג בציפייה לבעלה, מתלבשת בשמלה בה הייתה בחתונתה.
