דולט איזבקוב: ביוגרפיה, יצירתיות, קריירה, חיים אישיים

דולט איזבקוב הוא קלאסיקה חיה של הספרות הקזחית, מחזאי מפורסם. כותב הכת לקזחסטן הוא "שנות השישים", נציג הספרות הקזחית המבוקשת כיום בחו"ל. הוא מבין היטב את השפה הרוסית, אך עדיין כותב שורות אלה אינו דובר רוסית, אלא שקוע לחלוטין באלמנט שפתו הקזחית. הרומנים והסיפורים שלו פורסמו לא רק שוב ושוב במוסקבה וברפובליקות האיחוד לשעבר, אלא גם תורגמו לגרמנית, בולגרית, הונגרית, צ'כית.

דולט איסמבקוב הוא סופר מקיף מאוד, הוא יודע היטב את הדברים עליהם הוא כותב, יודע את הפרטים. זהו סופר קנייני. הוא כותב בצורה ברורה, בקפדנות, ללא חריגות הקישוט המזרחי. אם אנו נזכרים בסופרים הרוסים המצטיינים שלנו, אז מבחינת השפה, הקפדנות והיסודיות, הפרוזה של דולט איזבקוב הקרובה ביותר לוולנטין רספוטין. דולט איזבקוב האמין כי העיתונות והספרות אינם רק שונים, אלא עוינים זה את זה. העיתונות משרתת בעיקר פוליטיקה, ואילו הספרות משרתת אדם, אינדיבידואל. אבל כשהוא מתיישב ליד שולחנו, הוא זורק את הכל, כולל ההתרגשות, הכעסים, הזעם של התוקפנות העולמית, ומשאיר אחריו את שולחנו.

ביוגרפיה של דולט איסמבקוב

דולט איזבקוב נולד ב- 20 בדצמבר בשנת 1942 במחוז סאירם שבמחוז צ'קנט. אביו של אלדברגנוב איזבק נפטר במלחמה הפטריוטית הגדולה ליד סטלינגרד, ואמו של אלדברגנוב קומוסקול נפטרה מוקדם.

בשנת 1966 סיים דולט איזבקוב את הפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת קזח על שם ש. מ. קירוב. חבר ב- CPSU. לאחר סיום הלימודים עבד במשך שנתיים כעורך בכיר לשידור ספרותי ודרמטי של הרדיו הקזחי, בשנים שלאחר מכן, כראש מחלקת המאמרים והעיתונות של מגזין ז'ולדיץ, ועורך בכיר בהוצאת הספרים ז'לין. 1980-1988 - דולט איזבקוב, עורכת ראשית של הרפרטואר והמערכת במשרד התרבות של קזחסטן. בשנים 1990-1992 - מנהל ראשי של הטלוויזיה הקזחית; בשנים 1992-1996 - מנהל הוצאת Zhazushi. מאז 1998 - מנהל מכון המחקר הקזחי לתרבות והיסטוריה של אמנות.

עבודתו של הסופר

עבודתו של איזבקוב מתחילה באמצע שנות ה -60, אך במלוא עוצמתו ככותב פרוזה ומחזאי, הוא נחשף בשנות ה -70-80, זוכה לתהילה של כל האיחוד והזרים. הסיפור הראשון "זלהה" פורסם בשנת 1963. ואז פורסם הסיפור "שוינקולט" באוסף הכללי של הסופרים הצעירים "טאנגי שיק" בשנת 1964, וכמה שנים לאחר מכן הוא נכלל באוסף הקולקטיבים של סיפורי קזחסטן "אני לא רוצה להיפרד", שפורסם שפה רוסית (1970). ד. איזבקוב הוא מחברם של אוספים של סיפורים קצרים וסיפורים קצרים שפורסמו בעבר בכתבי עת רפובליקניים: בקט (1966), ימים חסרי מנוחה (1970), בית האב (1973), החיים (1975) וספרי תמונות. לילדים "דבש מר" (1969).

על פי התסריט שלו, אולפן הקזחפילם ביים את הסרט העלילתי "Keep Your Star" (1975). בתיאטראות הרפובליקה נמצאים מחזותיו של ד 'איזבקוב "ימי אומנה" ו"אחות זקנה ". המחזה "אחות זקנה" זכה בפרס הראשון בתחרות הרפובליקנית משנת 1977 על היצירה הדרמטית הטובה ביותר.

אין אבות-טיפוס למחזה, אך הנושא עצמו, הרעיון - כמובן, קשורים ישירות לחייו של הסופר. כאשר האם נפטרה, נותרו שלושה נערים במשפחה; שתי האחיות הגדולות התחתנו והאח הגדול היה רק בכיתה י '. האחיות הגדולות אילצו אותו להתחתן בגיל שבע-עשרה כדי שכל האחים הצעירים לא יתפזרו ברחבי העולם. וכששתי האחיות עזבו, והשאירו כלות צעירה (גם שבע עשרה), הייתה הכותבת עד לשיחה במהלכה נקטו ממנה שבועה: "את אמם של שני הבנים האלה. זכור את זה!". ואז בא יום אחד בעלה של האחות הגדולה: "שמע, ילדיך מפוזרים. ואתה כאן. אנחנו רעבים לגמרי, כולם בבוץ, תאכל כל מה

מתי תחזור הביתה ?! ". והאחות הגדולה אמרה לו:" אל תדבר! עזבו והתמודדו עם ילדינו. בשבילי אחים יקרים יותר מילדי שלי! ". מי יגיד את זה עכשיו? מאיפה זה הגיע? איזה לב יש לה? כשהסופר זוכר איך דיברה, באיזו אינטונציה, דמעותיו זורמות. אז הופיע המחזה על האחות הגדולה.

בשנת 1979, הסיפור "מחכה למחר", בשנת 1982 "יורשים", ובשנת 1986 - "Aul הקטן".

על סמך יצירותיו של איזבקוב, נכתבו תסריטים והופקו סרטים עלילתיים (אמרלד, 1975, בימוי: ש. ביסמייב), וורמווד-גראס (1986, בימוי א 'אשימוב), לייף (1996, בימוי: א' קולדאובה))