מולדת מעניקה לאדם תחושה קבועה של בית רגוע ואוהב. ולעיתים קרובות אנשים מכנים את שפת האם שלהם את השפה שהם מדברים עם יקיריהם.
אין שום מושג ברור של "שפת אם" בסוציולינגוויסטיקה ובאתנולוגיה מודרניים. ישנם פרשנויות שונות, לעיתים מנוגדות למונח זה. ומחקר המשמעות המוטבע במושג "שפת האם" הפך זה מכבר לבינתחומי.
המחלוקות בין מדעני לשון הם יותר תיאורטיים, מכיוון שבפועל, ליתר דיוק, בחיים, הכל ברור מאוד. רוב האנשים רואים את שפת האם שלהם כזו המדוברת על ידי הוריהם.
הכי קרוב לבני אדם היא שפת האם. זה שהתינוק סופג בחלב אם. עליהם מבטא לראשונה את שתי המילים החשובות ביותר: "אמא" ו"אבא ". מדענים קוראים לזה שפה שנלמדה בילדות ללא הכשרה מיוחדת. או שפת האם הראשונה.
ואז הילד הולך לבית הספר ומתחיל לקבל ידע. המורים, ככלל, מדברים ומעבירים שיעורים בשפה הממלכתית של המדינה בה האדם גר. כל ספרי הלימוד ועזרי ההוראה כתובים עליו.
שפה כזו משותפת לסטודנטים ולמבוגרים סביב הילד. זה נאמר על ידי מדינאים והמסמכים מונפקים. בשפה זו שמו ושם משפחתו נכנסים לדרכון עם הגיעם לבגרות.
לרוב האדם מתחיל לדבר בשפה זו, גם אם בבית הוא מדבר אחרת. מדענים מכנים אותו היליד השני לאדם. מקרים מתוארים כאשר שפת האם הראשונה בחיים משתנה לשפה המשמשת לרוב אנשים.
הדעה השנייה מסתכמת בכך שלרוב שפת האם הופכת לשפה בה הם חושבים. והם גם כותבים ומדברים ללא מאמץ. זוהי השפה העיקרית לתקשורת ופעילויות בחברה. מדעניו מכנים באופן פונקציונאלי את השפה הראשונה, כלומר את השפה בה אדם מסתגל לחברה שמסביב.
אנשים יכולים לדעת באופן פונקציונלי את השפה הראשונה אפילו טוב יותר משפת האם הראשונה שלהם, אך יחד עם זאת להיות מחוברים ליתר דיוק לזה שלמדו לדבר.
הפירוש השלישי למונח "שפת אם" הוא האמירה ששפת אבותיו תהיה יליד אדם. השפה המזהה את שייכותה לקבוצה אתנית מסוימת, לאום.
ההבדלים בין מונחי הבלשנים הם שרירותיים מאוד, ואילו עבור אדם פשוט שפת האם תמיד תהיה זו שהוא הכי אוהב. הרגלים של אנשים משתנים לאורך זמן ונסיבות, אך העדפות לרוב נותרות זהות.
