משורר נפלא של המאה ה -19 הוא וסילי אנדרייביץ 'ז'וקובסקי. עם זאת, אנשים רבים מכירים אותו לא רק כמשורר וסופר נפלא, אלא גם כמתרגם טוב. ז'וקובסקי אהב לתרגם את משוררי אנגליה, גרמניה, צרפת ויוון.
בשל העובדה שז'וקובסקי ניחן באומנות תרגום יוצאת מן הכלל, התרבות של האוכלוסייה דוברת הרוסית גדלה משמעותית. הוא הציג את קוראיו בפני משוררים בולטים באנגליה, צרפת, גרמניה ויוון. בדרך כלל בחר ז'וקובסקי את המשוררים האלה ואת אותם יצירות שהיו קרובים אליו ברוח. ככלל ניתנה עדיפות לרומנטיקנים.
משוררי גרמניה
משנת 1807 עד 1833 עבד ז'וקובסקי על תרגומי יצירותיו של שילר. בעבודותיו מופיע הומניסט בפני הקורא, הכנוע לאלוהים ומודבק במצב רוח דתי. במהלך השנים הצליח וסילי אנדרייביץ 'לתרגם יצירות כאלה: "אכילס", "אורלינס מיידן", "נצחון הזוכים" ו"תלונה סרס ". הודות לתרגומים חרוצים של ז'וקובסקי, שילר הפך למשורר קרוב לרוסיה.
במקביל לזה החל ז'וקובסקי לעבוד עם יצירותיו של גבל. הוא תירגם עבודות כאלה: "הקרבונקל האדום", "כוכב הבוקר", "יום ראשון בבוקר בכפר" ו- "תאריך בלתי צפוי". וסילי אנדרייביץ 'הפסיק לתרגם את גבל בשנת 1836.
משורר גרמני אחר, הרומנטי של ל 'אולנד, ז'וקובסקי לא עזב ללא תשומת לבו. האינטרסים של שני המשוררים היו עיצורים בהתגלמות שאיפות לעולם האחר ושירת רגשות האהבה הנצחיים. ז'וקובסקי תרגם יצירות כאלה שלו: "חלום", "נחמה", "בוא האביב", "מנהג נורמן" וכמה אחרים.
