אחד החלקים המדהימים ביותר, אך יחד עם זאת, קשים בלימוד שפה זרה כלשהי הוא לימוד אמרות, פתגמים וביטויים ידועים שונים, המוסיפים לרוב דיבורים לנאום, ומעמידים את הדובר כמבין את השפה.
אך אילו מהאמרות ניתן לזכור בקלות ולהחיל אותן בנאום קולוני?
ההבדל בין פתגמים לאמרות
ראשית, לפני שניגשים לחקר האלמנטים הפולקלוריים של שפה, כדאי להבין את המינוח עצמו.
עבור אנשים דוברי אנגלית, אין הבדל בין המילים "פתגם" ל"פתגם ". עבור הרוסים הפתגם מציין משפט שלם (פרונולוגיות או ניבים), המכיל לרוב סוג של חוכמה עממית, ואילו פתגם פירושו שלמרות דובר רוסית פירושו פשוט ביטוי או ביטוי צבעוני ("גדול!").
ראוי לציין כי אמרות מזוהות לעתים קרובות עם ניבים, אם כי זה לא נכון. אמירה היא רק ביטוי, לא משפט. והנוסח הוא יחידה פרנסולוגית בלתי ניתנת לחלוקה. הדבר היחיד המשותף ביניהם הוא שלא ניתן לתרגם אותם ל-. שפה.
הקושי העיקרי בלימוד פתגמים זרים, אמרות וניבים הוא שלא ניתן לזכור אותם באופן הגיוני, מכיוון שלעתים קרובות לא מצליחים לחלק למרכיבים מבלי לאבד את המשמעות הכללית שלהם. אותו דבר קורה בשפה הרוסית: ביטויים שמובנים בקלות על ידי רוסים, כמו "לנצח את הכסף", או "אחרי השרוולים" בתרגום יהיו בלתי מובנים לחלוטין לאמריקני, לאוסטרלי או לכל אדם דובר אנגלית.
לכן, האנגלית "להראות את הנוצה הלבנה" (רוס. "הראה את הנוצה הלבנה") לא תהיה הגיונית לא באנגלית ולא ברוסית, אם תציג כל אחד מערכי הרכיבים של הביטוי הזה.
האפשרות היחידה לשינון פתגמים ואמירות היא דחיסות. אם זה נדרש לתרגם ביטוי זר לשפה אחרת, מבלי לאבד את הבעת פניו של הכותב, המתרגם מנסה למצוא את הידיעה או הפתגם המקביל בשפה שלתוכה מתבצע התרגום.
