בשפה הרוסית ישנם ביטויים יציבים רבים בעלי משמעות פיגורטיבית. לפעמים בעיתונאות יש צורך לפגוש שילוב "בית משפט לשמייקין". מיהו שמייאקה? מדוע שם זה הפך לשם ביתי ומשמש בקונוטציה מזלזל או אפילו שלילית לחלוטין?
הסיפור "חצר שמיאקין"
הרומן "בית הדין בשמיאקין" הוא קטע סאטירי על בית הדין הצדק שהביא "השופט שמיאקין". עבודה זו מדברת על כך שאחד העניים התחלף לתבוע את אחיו העשיר, כומר, ואז תושב עיר. לשמיעת המקרה, שלושת התובעים והנתבע הולכים לבית המשפט לשמיאק.
וזה היה ככה. פעם אחת, אח מסכן ביקש מסוס עשיר זמן מה להביא עצי הסקה. העשיר הסכים באי רצון, רק הוא סירב להדק. מבלי לחשוב פעמיים, האח המסכן קשר את העץ שנקטף לזנב הסוס. הסוסה נשאה לפתע וקרעה את זנבה. לאחר שנודע לו על כך, האח העשיר ניגש לבית המשפט עם תלונה על אחיו. האח המסכן עקב אחריו כדי למצוא את האמת.
בדרך, האחים נעצרו ללילה אצל הכומר. כשהתחילו לאכול ארוחת ערב, המסכן לא נקרא לשולחן. האח המסכן נעלב וחנק את בנו של הכומר בליבו. הכומר הזועם גם ניגש לשופט את שמיאקה כשהוא מתלונן על המסכן. בדרך, המסכן הצליח להעמיד אדם אחר כנגד עצמו, שגם פנה לבית המשפט לתמיכה. אז ארבעתם הופיעו בפני השופט.
בחיק אחיו המסכן הייתה אבן עטופה בסמרטוט, אותו קיווה להציע לשופט "הבטחה".
השופט שמיאק, האמין שהעניים מציעים לו זהב, קיבל החלטה בצורה כזו שכל שלוש המתלוננות נאלצו לשלם את העניים, כדי לא להוציא לפועל החלטה של בית משפט לא צדק. בסוף המשפט גילה שמיאקה כי לאיש המסכן יש אבן בחיקו, והודה לאלוהים על כך שחשב שהוא יפתור את התיק לטובת העני, שאחרת יכול היה להרוג את השופט באותה אבן ממש.
