המילה אינשאללה, אינשאללה או אינשעלה, מתורגמת מערבית כ"אם אלוהים ירצה ", " אם רצון האל יהיה כך. " מוסלמים מביעים אפוא ענווה לפני רצון ה 'יתברך - זו אמירה טקסית, אך לרוב היא משמשת כקריאה לבירור.
המילה אינשאלה בנאום היומיומי היא סמן למתח העתידי, זה מעיד על תוכניותיו של אדם. ברוסית ביטויים דומים הם: "אם אנו שורדים" או "אם אלוהים נותן".
בקרב המוסלמים התשובה "אינשאללה" או "אינשאלה" עשויה להיות סירוב מנומס לבקש או שאלה לא נוחה. זו תגובה טקטית, מכיוון שהמאמינים לא אומרים לא לבקשות - לא מנומס. ואם אמרו "אינשאללה", המשמעות היא: "אם אללה לא מתערב, אז מה שאתה שואל או מבקש הוא בלתי אפשרי."
בספרם הקדוש אומר הקוראן: "אל תאמר" אני אעשה את זה מחר ", אלא אמור" אם אללה ירצה בכך. " לכן מוסלמים רואים חובה לומר "אינשאללה" בכל פעם שמדובר בעניינים בעתיד. ואם אדם שכח לומר את הביטוי הזה, ניתן לחזור עליו אחר כך.
אינשאללה מצביע גם על תקוות האדם, על רצונו למשהו שיקרה בעתיד. בעולם האסלאמי המודרני מבוטאת לרוב המילה "אינשעה אלה" בנאום קולנועי.
סיפור האינשאללה
כאשר הנביא מוחמד בדיוק התחיל להטיף לאיסלאם, השבטים המכניים פגשו אותו בעוינות רבה. הם לא רצו לדעת דבר על טוהיד, וכינו את הנביא משוגע, שקרן או מכשף. הם ניסו בכל דרך להתערב בדרשותיו.
ואז הגיע היום בו הקוריאש החליט לבדוק את מוחמד. הם שלחו שליחים לערביה, לשבטים היהודיים, כדי לקבל עצות. כל המקקאנים היו עובדי אלילים, אך סמכו על היהודים, מכיוון שהיה עם בקיא בכתובים, אנשי הספר. והרבנים ענו לבקשת העזרה: הם הציעו לשאול את מוחמד שלוש שאלות. הוא יכול להיחשב כנביא אמיתי אם יענה לשניים מהם, אך אם ימצא תשובה לכל דבר, הוא יהיה שקרן.
קוראייש שמח. הם החליטו שהם יכולים לבלבל את מוחמד, מכיוון שהוא לא יהודי, הוא לא מכיר את הכתובים, איך הוא יכול להבין איך לענות על השאלות? בנוסף מוחמד היה אנאלפבית. והשאלות היו כדלקמן:
- "מה קרה לגברים הצעירים במערה?";
- "מי היה המלך ששלט במערב ובמזרח?";
- "מה זה רוח, מה זה?"
לאחר ששמע את השאלות הללו, מחמד הבטיח לענות למחרת, אך לא הוסיף את "האינשאללה". הנביא חיכה להתגלות במשך 14 יום, אך הוא לא היה שם. והעוינות של המכנים גדלה: הם שמחו לאיד, קראו למוחמד שקרן שהפר את המילה הזו.
עם זאת, ביום ה -15 נחשף מוחמד הסורה של הקוראן, שכעת מומלץ לכל המוסלמים לקרוא בימי שישי. סורה זו ענתה רק על שתי שאלות, והשלישית נותרה ללא מענה, ובראשית הייתה אינדיקציה ברורה כי אין להבטיח מבלי להוסיף לו "אינשאללה".
וכך, המילה נכנסה לנאום המוסלמי.
משמעות דתית
בפרשנות דתית, כשאדם אומר "אינשעלה", הוא מפקיד את עצמו, את עתידו ואת מעשיו לרצונו של אללה. מוסלמים מאמינים ששום דבר בחייהם לא קורה במקרה: הכל נבחר על ידי אללה, ממלא תפקיד חשוב או נושא שיעור. ואם אלוהים רוצה ללמד משהו לאדם, להצביע על משהו או לתת סימן, אז הוא משתמש ברצונו, במעשיו וברצונותיו של האדם עצמו.
אינשאללה מציינת אפוא: לא משנה מה אנשים מתכננים, וכל מה שהם רוצים, הכל תלוי באללה. מסיבה זו, כשמדברים על תוכניות ורצונות, כל כך חשוב להזכיר אותו ולהגיד שהכל בידו.
בנוסף, בהרהורים על הסורה, התיאולוגים המוסלמים הגיעו למסקנה כי המילה "אינשעה עללה" מכילה 3 הוראות לפעולות נבונות:
- אנשים מתנערים משקרים. כשאדם אומר "אני אעשה את זה מחר" ואז לא, מסתבר שהוא שיקר, גם אם סיבות אובייקטיביות מנעו אותו. אבל אם הוא מוסיף "אינשאללה", הוא רומז מראש שמשהו בלתי תלוי בו עשוי לקרות, וזה אומר שאין שקר.
- אנשים נמנעים מחרטות. כשאדם מתכנן הרבה בעתיד, אפילו למחר, ואז מתכנן לפתע להתפרק, הוא מרגיש חרטה שהוא לא עשה את מה שתוכנן. לפעמים חרטה. אבל אם הוא אומר "אינשאללה", הוא מסכים שאללה עשוי לא להיות מרוצה מתכניותיו, וניתן להעביר אותם ליום אחר בנפש רגועה.
- אנשים מבקשים רשות מאללה. מילת תפילה זו מחברת אדם עם אלוהים, יתר על כן, כאשר הוא אומר "אינשאללה", הוא מבקש רשות ועזרה כדי שהכל יתנהל כשורה.
איות נכון
יש לאיית נכון את המילה "אינשלה" אפילו בשפה אחרת, רוסית או אנגלית. לרוב הם כותבים כך: "אינשאללה", "אינשאלה", ולמי שיודע את השפה הערבית זה ייראה לא בסדר. וריאציות האיות המצוינות בתרגום מילולי נשמעות כמו "צור אללה."
וכדי שמשמעות המילה תועבר במדויק, יש לכתוב את כל חלקיה בנפרד: "בשא אללה." במקרה זה, התרגום יהיה "כרצונו של אללה."
